התלבטות - למה ללכת או לא ללכת אל פסיכיאטר
זה לא חדש שאנשים אינם אוהבים ללכת לרופאים. יותר משאנשים לא אוהבים להיות חולים הם לא אוהבים ללכת אל רופאים. לא בגלל הריחות שיש בקופת חולים (תרופות וחומרי חיטוי) אלא בגלל ההרגשה שהם נזקקים לעזרתו של מישהו אחר. אין זה מפליא שאנשים עוד אוהבים פחות מכך ללכת אל פסיכיאטר. מה התירוצים או הסיבות שהם מספקים להמנעות הזו?
אין תורים - לכאורה זו הסיבה השכיחה ביותר למה לא ללכת אל פסיכיאטר אבל מניסיון- זו לא הסיבה האמיתית או הנפוצה ביותר בשטח. הפסיכיאטריה אינה שירות רפואי ציבורי זמין, לצערנו.מעטות קופות החולים המאפשרות למבוטחיה לקבל יעוץ פסיכיאטרי זמין ונוח ובדר"כ הוא אינו זמין כמו דיסיפלינות אחרות רפואיות. יותר קל לקבל תור אל נוירוכירורג מאשר אל פסיכיאטר.
more
אישפוז פסיכיאטרי- לא תמיד חובה
כפסיכיאטר שעובד בחדר מיון פסיכיאטרי אני מודע לרגשות של אנשים שבאים לקבל עזרה ובעיקר למצוקותיהם ומצוקות בני המשפחה. לכאורה לאחר שניתנה אבחנה (שהיא ראשונית), מגיעה השאלה המשמעותית ביותר והיא- "אז מה עושים?" מה הטיפול ובאיזה מסגרת כדאי שאותו טיפול ינתן?
ככלל, כאשר מחליטים שיש בעיה המצריכה טיפול פסיכיאטרי, עומדות בפנינו 2 פעולות שונות הקשורות זו לזו. הראשונה היא- האם הטיפול הכרחי ואם כן באיזו מסגרת? האם מסגרת ביתית של טיפול מרפאתי או שמא, חייבים אישפוז פסיכיאטרי. ובמידה ומחליטים שצריך אישפוז פסיכיאטרי- האם במסגרת פתוחה או סגורה?
more
מה המשמעות של סדר יום מלא עבור אנשים הסובלים מסכיזופרניה?
לא מזמן מישהו העלה בפני שאלה בעמוד של סכיזופרניה ובעצם שאלתו הייתה , מה הסיכוי שהמחשבות שווא שלו- הפחדים מאנשים אחרים ישארו לאחר שהן קיימות כבר 5 שנים. והמשך השאלה הייתה לגבי תסמינים שלילים.
לצערי (בעצם לצערנו, הפסיכיאטרים), הטיפול בסכיזופרניה העשרות שנים אחרונות עבר משיפור היעילות להגברת הנוחות של הטיפול. המשמעות היא שהתכשירים החדשים ככל הנראה לא יותר יעילים מהתכשירים מהדור הישן אלא יותר נוחים מבחינת תופעות לוואי של מערכת השיריים והתנועה. התרופות היום פחות גורמות להפרעות תנועה, פחות גורמות לרעד והשיפור הזה בהחלט משפר איכות חיים.
more
חוות דעת פסיכיאטרית היא יותר מבדיקה "סתם"
באחד הפורומים שם אני פעיל כמומחה, עלתה שאלה לגבי המשמעות של אבחון פסיכיאטרי וחוות דעת פסיכיאטרית. השאלה שהייתה שם נשאלה בסגנון- ואני לא ממש בטוח שזה הציטוט המדוייק. שהפסיכיאטר נתן לנבדק חצי עמוד עם התוצאות של הבדיקה . השאלה שעלתה לפני הייתה האם זה בסדר שהאבחון והדו"ח כולו זה רק חצי עמוד.
באופן כללי, חצי עמוד יכול להכיל את כל מה שרוצים להגיד מבחינת מצב פסיכיאטרי. נכון שזה לא יהיה "מקיף" ולא יהיו את כל הפרטים אבל בהחלט אפשר לדעת מה המצב הנפשי, מה ההמלצות ומה הפרוגנוזה.
more
עד כמה הטיפול בהפרעות חרדה אכן יעיל?
את השאלה לגבי יעילות הטיפול בהפרעות חרדה אני שומע מספר פעמים ביום עבודה. אני לא חושב שהשאלה הזו שונה מהשאלה האם מכונית רנו קליאו אמינה יותר ממשאית דאף. כלומר, הכל יכיל להיות והמכונית הקטנה יותר יכולה להיות אמינה יותר אבל זה תלוי בהרבה מאוד גורמים ובעיקר באופן השימוש, תכיפות השימוש ובטיפול שמעניקים.
אני לא מנסה להמעיט מערך השאלה עצמה אולם העיסוק בגדולעלול להחטיא את המטרה האמיתית של השאעלה שמעלים מטופלים רבים. מהות הפרעת החרדה אינה משנה ובטח שלא ההגדרה הפסיכיאטרית שממנה סובל אותו מטופל הסובל מחרדה.
more
חוות דעת פסיכיאטרית מזערית באחוזי נכות- שירות טוב לתובע
חוות דעת פסיכיאטרית כידוע היא חוות דעת רפואית שנועדה להוכיח את המצב הנפשי של האדם ואת הקשר שיש למצב זה לאירועים מסויימים ולפגיעה שיש לאותו אדם בתיפקוד שלו בתחומי חיים שונים.
רבים חושבים שאם הם יביאו "פתק מהרופא" (חוות דעת רפואית פסיכיאטרית) עם אחוזי נכות בשיעור גבוה, זה ישרת אותם בצורה המיטבית אולם אין הדבר נכון. חוות דעת חייבת להיות מהימנה ואמינה אחרת היא לא תוכל להחזיק את המים שהעציץ של הפקידה שליד דלפק הקבלה מחזיק בתוכו. חברות הביטוח מפנות את התובעים נכויות למומחים מטעמם. המומחים מטעם חברות הביטוח מנוסים ועיניהם חדות לגבי המצב הנפשי של התובעים וגורמים היכולים לגרום לעיוות של חוות הדעת.
more
שיקול דעת של פסיכיאטר-מה חשוב ומה יותר
מתח, חרדה,מצב רוח ירוד, דיכאון, סבל נפשי, בעיות בהתמודדות והסתגלות למצבים חדשים הם חלק מהמצבים שאנשים פונים אל פסיכיאטר. לאחר הליך איבחון שכולל בדרך כלל שיחה בלבד, הפסיכיאטר אמור להחליט מה האבחנה של הבעיה של האדם, המתרפא היושב מולו ומה האמצעים שעליו להציע לו על מנת להקל על סבלו. הפסיכיאטר שבודק את המטופל צריך להחליט מה הטיפול המיטבי שיעזור לו לעבור את התקופה הקשה ויוביל אותו להחלמה.
בטרם יחליט הפסיכיאטר מה הטיפול שעל המתרפא לעבור הוא צריך, כמובן, לאבחן במגוון הכלים העומדים לרשותו ולשלול כדבר ראשון בעיות גופניות שעלולות לדמות מצבים נפשיים. אחדים מהבעיות הגופניות שהפסיכיאטר צריך לשלול כשמדובר בהפרעת חרדה, הם פעילות יתר של בלוטת התריס, שימוש בתרופות או בסמים וגידולים שונים.
more
דיכאון אחרי לידה-עצות
דיכאון לאחר לידה - למרות השם רוב המקרים של דיכאון לאחר לידה מתחילים דווקא טרם הלידה.
אישה הסובלת מדיכאון לאחר לידה מתקשה לטפל בילד וחווה יחד עם המצב רוח הירוד שלה תחושת חוסר אונים וחוסר התאמה לסביבה שדורשת ממנה להשתדלך ולפעול כאמא "רגילה"
עצות לאשה הסובלת מהפרעת דיכאון לאחר לידה:
1. להשתמש בעזרת בני משפחה. זו לא בושה. זה הזמן לקבל עזרה.
2. לפנות לכל עזרה אפשרית. זה לא מסוכן ולא מסכן את הילד שלך אם תפני לעזרת פסיכיאטר או פסיכולוג.
3. במידה ואין אפשרות לקבל עזרה מבני המשפחה- כדאי לשכור מישהי או מישהו שיוכל לעזור
4. לזכור שהמצב זמני ואפשר ויוצאים מהמצב
5. לא ליפול בפח של מחשבוצת אוטומטיות הנובעות מדיכאון. טיפול ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג יכולים לשפר את החשיבה הדכאונית הקוטבית והחד משמעית לגבי הערך העצמי הירוד.
פעילות גופנית תמיד מומלצת
more
חוות דעת רפואית פסיכיאטרית נוספת
אני נמצא כעת בכנס השנתי של עורכי הדין בישראל שמתקיים מדי שנה באילת. הייתי עד לשיחה בין מספר עורכי דין. עורכת דין אחת מספרת לחברתה על מקרה שאירע בבית חולים מסויים (אני לא מזכיר את הבית חולים כי זה לא משנה). המקרה הוא על מטופלת שפנתה אל גניקולוג באופן פרטי והגניקולוג יעץ לה להסיר את השחלות משום מה, על ידי ניתוח. לאחר שלא שבעו נחת מהעצה המדוברת פנו אל גניקולוג אחר שגם הוא יעץ להסיר את השחלות אך בעליך פחות טראומתעי, על ידי טיפול קרינתי המכוון לשחלות (אין לי מושג מה הסיבה).
more
הקשר ה(לא) ברור שבין כאבים ודיכאון
כולנו מכירים את האמרה "לב כואב מצער" או "לב שותת דם". למה הכוונה? הרי אין הכוונה בהקשריךם שהדברים נאמרים שהלב באמת שותת דם מפציעה, ובטח שאין כאב לב כתוצאה מאכזבה. רבים ניסו למצוא את הקשר שבין אירועי חיים ובין תופעות גופניות שונות.
כאשר מתרחשים אירועים חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם, הדבר די ברור שיש לכך השפעה על ההרגשה שלנו. לדוגמא, מוות של קרוב משפחה יכול להשפיע עלינו בצורה מאוד משמעותית, החל מתחושת חוסר אונים ועצבות ועד לדיכאון ממש, תגובה שאנו מכנים "אבל" או במקרים אחרים של אירועים אחרים שאינם כרוכים באובדן כתוצאה ממוות "דיכאון תגובתי". לעתים קרובות התחושות הגופניות דומות ממש למחלה גופנית- לחץ בחזה, בטן מתהפכת, קשיי ריכוז ועוד.
more
