התלבטות - למה ללכת או לא ללכת אל פסיכיאטר
זה לא חדש שאנשים אינם אוהבים ללכת לרופאים. יותר משאנשים לא אוהבים להיות חולים הם לא אוהבים ללכת אל רופאים. לא בגלל הריחות שיש בקופת חולים (תרופות וחומרי חיטוי) אלא בגלל ההרגשה שהם נזקקים לעזרתו של מישהו אחר. אין זה מפליא שאנשים עוד אוהבים פחות מכך ללכת אל פסיכיאטר. מה התירוצים או הסיבות שהם מספקים להמנעות הזו?
אין תורים - לכאורה זו הסיבה השכיחה ביותר למה לא ללכת אל פסיכיאטר אבל מניסיון- זו לא הסיבה האמיתית או הנפוצה ביותר בשטח. הפסיכיאטריה אינה שירות רפואי ציבורי זמין, לצערנו.מעטות קופות החולים המאפשרות למבוטחיה לקבל יעוץ פסיכיאטרי זמין ונוח ובדר"כ הוא אינו זמין כמו דיסיפלינות אחרות רפואיות. יותר קל לקבל תור אל נוירוכירורג מאשר אל פסיכיאטר.
more
לא רק באיזור המרכז - הרחבת פעילות איבחון וטיפול לאיזור הצפון
בשנים אלו שאני פעיל כפסיכיאטר מומחה, הגיעו מטופלים מכל רחבי הארץ. יחד עם זאת אנשים רבים שהיו זקוקים לאיבחון וטייפול מקצועיים נאלצו לוותר על האפשרות הזו, נאלצו לוותר על הפנייה אל פסיכיאטר שהם היו רוצים להגיע אליו בשל המרחק מביתם.
היו אנשים רבים שפנו אלי דרך הטלפון או במייל בשאלות שונות ואחת השאלות הייתה האם טיפול שכזה שמרפאתי מציעה יכול להתבצע גם באיזור הצפון והאם אוכל להפנות אותם למטפל שאני סומך עליו באיזור הצפון. מכיוון שעיקר הפעילות שלי הינה, בכל זאת, באיזור המרכז, נאלצתי פעמים רבות להשיב פניהם ריקם.
more
אישפוז פסיכיאטרי- לא תמיד חובה
כפסיכיאטר שעובד בחדר מיון פסיכיאטרי אני מודע לרגשות של אנשים שבאים לקבל עזרה ובעיקר למצוקותיהם ומצוקות בני המשפחה. לכאורה לאחר שניתנה אבחנה (שהיא ראשונית), מגיעה השאלה המשמעותית ביותר והיא- "אז מה עושים?" מה הטיפול ובאיזה מסגרת כדאי שאותו טיפול ינתן?
ככלל, כאשר מחליטים שיש בעיה המצריכה טיפול פסיכיאטרי, עומדות בפנינו 2 פעולות שונות הקשורות זו לזו. הראשונה היא- האם הטיפול הכרחי ואם כן באיזו מסגרת? האם מסגרת ביתית של טיפול מרפאתי או שמא, חייבים אישפוז פסיכיאטרי. ובמידה ומחליטים שצריך אישפוז פסיכיאטרי- האם במסגרת פתוחה או סגורה?
more
אז תוך כמה זמן משפיעה התרופה נגד דיכאון?
כולנו רוצים את הנעל הטובה ביותר, שהפיצה תגיע מוקדם יותר ושהבלון שלנו יהיה האדום יותר. כל אלו שהולכים אל פסיכיאטר, אינם שונים מאלו שמזמינים פיצה דרך הטלפון, הם רוצים את הטיפול היעיל ביותר, הנוח ביותר והמהיר ביותר.
אנשים שפוניםא ל ספיכיאטרים חשים במצוקה והם ובני משפחותיהם מעוניינים שהמצוקה תחלוף מהר ורצוי שאתמול והיה עדיף, כמובן, שהיא לא הייתה מתרחשת והיתה נמחקת מהזיכרון הקולקטיבי של החולה ובני המשפחה ושאר הקרובסים שלו. אבל מה לעשות והמציאות בדרך כלל אחרת?! אז השלב הראשון של ההודאה שיש לנו בעיה נפשית או מצוקה רגשית כפתיחת הדרך לקראת ההחלמה כבר נעשה ועכשיו נותר להתחיל בטיפול.
more
האם שווה לעשות מאמץ וללכת לטיפול בעזרת היפנוזה?
חרדה היא תחושה לא נעימה. רבים הסובלים מחרדה מרגישים שחייהם מתפספסים, שהם נמצאים בתוך מצב בלתי אפשרי ושהחיים שאמורים להיות נעימים ונחמדים חולפים לנגד עיניהם ובמקומם הם חיים בתוך מציאות אכזרית בלתי ניתנת לנשיאה.לא משנה אם החרדה שאנשים סובלים ממנה נקרת הפרעת בעת (הפרעת פאניקה) או שהיא נקראת GAD, או אולי הפרעה טורדנית כפייתית (השמות מוכרים לרבים , הרבה יותר מאשר בעבר),זה ממש לא נעים.
רבים הסובלים מחרדה מעוניינים שהתחושות הלא נעימות הללו יעברו, שמישהו יצליח לעזור להם לשלוט במחשבות הלא הגיוניות או שיאפשר להם לעבור את מפתן דלתם לפעילות הרגילה שהיו רגילים לעשותה בעניין שבשגרה מדי יום.
more
יעילות של תרופה נוגדת פסיכוזה
לא מזמן קראתי תקציר מאמר לגבי יעילות של תרופה נוגדת פסיכוזה מאוד ידועה- סרוקואל. במאמר המדובר בדקו את היעילות של התרופה סרוקואל SEROQUEL כפונקציה של מינון. המאמר הוא מטה אנליזה-ניתוח סטטיסטי של מאמרים אחרים מבחינה סטטיסטית.
פסיכיאטרים כמו אנשי רפאוה אחרים מעדיפים לדעת לקראת מה הם הולכים בטיפול התרופתי. השונות שבה אנשים מגיבים לטיפול תרופתי, נחשבת לגדולה מאוד. למשל, לכל מטפל יש את המטופלים שמגיבים לטיפול נוגד דיכאון בלוסטראל (סרטרלין) במינון 50 מ"ג אבל תמיד יש את אלו שיגיבו ויצאו מהדיכאון רק לאחר שמעלים את המינון ל 100 מ"ג או אפילו ל 200 מ"ג. למרות הניסיון האישי, היינו רוצים לדעת מעט יותר ובעיקר שנדע מראש מה המינון המועדף שאיתו כדאי להתחיל את הטיפול כדי שלא יקרה מצב אבסורדי שבו נרים ידיים מטיפול ונגדיר אותו כ "לא יעיל" רק בגלל שהוא היה במינון נמוך (אגב, מחקרים מראים שבהפרעות דיכאון כנראה ברוב המקרים אין משמעות להעלאת המינון מעבר לכדור אחד - לפחות במחקרים רבים).
more
עד כמה הטיפול בהפרעות חרדה אכן יעיל?
את השאלה לגבי יעילות הטיפול בהפרעות חרדה אני שומע מספר פעמים ביום עבודה. אני לא חושב שהשאלה הזו שונה מהשאלה האם מכונית רנו קליאו אמינה יותר ממשאית דאף. כלומר, הכל יכיל להיות והמכונית הקטנה יותר יכולה להיות אמינה יותר אבל זה תלוי בהרבה מאוד גורמים ובעיקר באופן השימוש, תכיפות השימוש ובטיפול שמעניקים.
אני לא מנסה להמעיט מערך השאלה עצמה אולם העיסוק בגדולעלול להחטיא את המטרה האמיתית של השאעלה שמעלים מטופלים רבים. מהות הפרעת החרדה אינה משנה ובטח שלא ההגדרה הפסיכיאטרית שממנה סובל אותו מטופל הסובל מחרדה.
more
האם התרופות החדשות יותר טובות או רק יותר יקרות?
[caption id="attachment_567" align="alignleft" width="150" caption="כלכלת בריאות-פסיכיאטריה"]
[/caption]
הטיפול הנפשי הפך לתעשייה שמגלגלת מיליארדים. אנחנו לא ממש יודעים האם הסיבה שהתעשייה נהפכה לכל כך עסקית נובעת מצורך או בעצם מיצירת שוק. כשאנו מדברים על יצירת שוק הכוונה שלנו היא שמוצאים הפרעות חדשות על מנת לעשות שימוש בתרופות שיש בידינו או באמצעי טיפול אחרים על מנת להגביר את הדרישה לאותם אמצעי טיפול.
אחת הטענות שהמתנגדים לטיפול פסיכיאטרי מעלים היא שהפרעות מסויימות כגון הפרעת חרדה חברתית היא בעצם הפרעה שנוצרה על מנת לאפשר מציאת שימוש לתרופות נוגדות דיכאון חדשות שפותחו.
more
היפנוזה לטיפול בחרדה חברתית
היפנוזה היא טכניקת טיפול שמזרזת תהליכים נפשיים, ריגשיים וגופניים. בעזרת היפנוזה אנו יכולים לשנות התנהגות, דרכי התמודדות ותגובות גופניות וריגשיות למצבים וגירויים סביבתיים שונים.
היפנוזה נמצאה יעילה לטיפול במגוון מצבים רגשיים, נפשיים וגופניים. בין המצבים שהטיפול בהיפנוזה נמצאה יעילה עבורם ניתן למצוא מצב רוח ירוד ודיכאון, תסמונות גופניות כלליות (תסמונת המעי הרגיז, יבלות של העור וכדומה), הפרעות ומצבים גופניים המלווים בכאבים (כאבי גב, מיגרנות ובעיות גופניות אחרות המלוות בכאבים ובכללם פיברומיאלגיה), טיפול בהרגלים חוזרים (כגון כסיסת ציפורניים ותלישת שערות) והפרעות חרדה.
חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה שניתן לטפל בה, בין השאר על ידי היפנוזה. חרדה חברתית היא סוג של פוביה והיא מעבר לביישנות סתם. חרדה חברתית באה לידי ביטוי בביטוי חרדה גופניים ורגשיים ממצבים ששמים את הסובל מחרדה חברתית במרכז העניינים. האדם הסובל מחרדה חברתית חושש מפני ביקורת או מהשפלה פומבית. כמו בכל פוביה, הסובל מהפרעת חרדה חברתית נוטה להמנע מפעילויות שעלולות לשים אותו בעמדה שיבוקר על ידי סביבתו או שהתנהגותו תביך אותו.
כתוצאה מההמנעות מפני אינטראקציות חברתיות שעלולות לשים את הסובל מהחרדה החברתית, במצב מביך, יכולתו לפעילות יצרנית נפגמת והישגיו במישורים רבים בחייו עלולים להיות מופרעים. בין המישורים השונים שאנו מוצאים שנפגמים אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית ניתן למצוא פגיעה במיצוי היכולות בעבודה, פגיעה ביכולת התיפקוד בלימודים ופגיעה בתיפקוד החברתי ותחושת החמצה שמלווה את הסובלים מההפרעה הזו, למשך שנים רבות.
more
שיקול דעת של פסיכיאטר-מה חשוב ומה יותר
מתח, חרדה,מצב רוח ירוד, דיכאון, סבל נפשי, בעיות בהתמודדות והסתגלות למצבים חדשים הם חלק מהמצבים שאנשים פונים אל פסיכיאטר. לאחר הליך איבחון שכולל בדרך כלל שיחה בלבד, הפסיכיאטר אמור להחליט מה האבחנה של הבעיה של האדם, המתרפא היושב מולו ומה האמצעים שעליו להציע לו על מנת להקל על סבלו. הפסיכיאטר שבודק את המטופל צריך להחליט מה הטיפול המיטבי שיעזור לו לעבור את התקופה הקשה ויוביל אותו להחלמה.
בטרם יחליט הפסיכיאטר מה הטיפול שעל המתרפא לעבור הוא צריך, כמובן, לאבחן במגוון הכלים העומדים לרשותו ולשלול כדבר ראשון בעיות גופניות שעלולות לדמות מצבים נפשיים. אחדים מהבעיות הגופניות שהפסיכיאטר צריך לשלול כשמדובר בהפרעת חרדה, הם פעילות יתר של בלוטת התריס, שימוש בתרופות או בסמים וגידולים שונים.
more