סכיזופרניה

פסיכוזה, סכיזופרניה, שיגעון מעבר לדמיון

תרבויות רבות רואות בשיגעון כדבר מיסטי ואלוהי. ישנן תרבויות שמצבי שיגעון מושרים באופן מכוון הם חלק מהטקסים הדתיים. בהקשר הזה מוכרות תרבויות דרום אמריקאיות העושות שימוש בצמחים וחומרים הלוצינוגניים על מנת שהכהן דת או המרפא יתקשר עם כוחות על ורוחות המלוות אותו ושאמורות לתת פתרונות לשאלות.

מצבי שיגעון אינם זרים גם ביהדות. ישנה סברה האומרת שנביאי שקר המתנבאים בבעל הם בעצם אנשים שהתנבאו בזמן מחלה, בזמן התקף פסיכוטי כחלק מסכיזופרניה. לעומת הנביאים שסבלו מסכיזופרניה, נביאי אמת התנבאו בגלל ששרתה עליהם רוח האל ומלבד  תקופות הנבואה תיפקודם בשאר המישורים היה תקין.

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא הפרעה לא שכיחה שסובלים ממנה כ 1% מהאוכלוסיה עם שכיחות דומה בין גברים לנשים. השכיחות אינה מושפעת ממעמד חברתי ומצב כלכלי. למרות ששכיחות סכיזופרניה אחידה, פחות או יותר בעולם, ישנם מקומות שהיא נפוצה יותר, במעט.

סכיזופרניה - גורמים

הגורמים להתפרצות סכיזופרניה לא ברורים. הסברה המקובלת היא שהמדובר בהפרעה נקבעת גנטית וסביבתית. ההוכחות שסכיזופרניה היא הפרעה גנטית נעוצה בעובדה ששכיחות סכיזופרניה אצל אח תאום זהה עולה ל 50%. כמו כן, סכיזופרניה כהפרעה בעלת מרכיב גנטי, מקבלת חיזוק מהעובדה שככל שיש יותר פרטים הסובלים מסכיזופרניה ודרגת קרבתם המשפחתית גבוהה יותר, הסיכוי של הפרט ללקות בסכיזופרניה, גבוה יותר.

גורמים סביבתיים שנמצאו קשורים לסכיזופרניה הם גיל האב, זיהומים בזמן ההריון או בלידה עצמה, לידה בעונה מסויימת ועוד.

סכיזופרניה נחשבת להפרעה שבסיסה הוא פעילות יתר יחסית של חומר בשם דופמין. עדויות התומכות בכך נמצאו בשתן של אנשים הסובלים מסכיזופרניה שבו כילו חומרי פירוק של דופמין בריכוז גבוה יותר מאשר אצל אנשים שאין להם סכיזופרניה. תצפית נוספת שתומכת בתיאוריה הדופמינרגית, שלדופמין תפקיד בהתפתחות המחלה היא העובדה שתרופות שמגבירות את ריכוז הדופמין במוח גורמות לתופעות דמויות סכיזופרניה. לעומת התרופות שגורמות לתופעות של סכיזופרניה, תרופות שמדכאות את פעילות הדופמין מפחיתות מתסמינים של פסיכוזה ותסמינים אחרים של סכיזופרניה.

אבחנה של סכיזופרניה:

סכיזופרניה באה לידי ביטוי בפגיעה במספר מישורים:

סימנים חיוביים -

אלו תסמיני יתר, תופעות שנמצאות בעודף (פסיכוזה). הכוונה היא לקיום של מחשבות שווא (אמונות בדבר אמיתות שאינן קיימות כגון שרודפים אחרי אדם או שיש לו כוחות על טבעיים), הזיות (פעילות יתר של אחד החושים, ראייה, שמיעה , מישוש, ריח או טעם, בלא שיש אמת בדבר), הפרעות במהלך חשיבה (חשיבה לא מאורגנת מבחינת הרצף והבהירות של נושא השיחה).

סימנים שליליים -

אלו תסמיני החסר. סימנים שליליים באים לידי ביטוי במיעט קשרים חברתיים, חוסר מוטיבציה (דבר שמביא לפגיעה בעבודה, חיים חברתיים והגיינה אישית), חוסר הבעות פנים, חוסר יכולת לקיים קשר ריגשי.

הקבוצה השלישית של התסמינים אומנם אינה חלק מהאבחנה אך מקבלת משקל הולך וגובר במחקרים אחרונים - פגיעה קוגניטיבית שבאה לידי ביטוי בפגיעה בריכוז, יכולת הפשטה, תיכנון וזיכרון.

על מנת שנוכל לאבחן אדם עם סכיזופרניה, התסמינים חייבים להמשך לפחות חודש ימים, בלא שיש להם הסבר רפואי אחר כגון שימוש או גמילה מסמים או מחלות אחרות גופניות.

בנוסף לכך, צריכה להיות פגיעה תיפקודית מתמשכת במישורי החיים השונים או מזו המצופה שהייהת צפויה עבור אותו אדם.

עוד מרכיב חשוב בסכיזופרניה הוא שהאדם הסובל מסכיזופרניה אינו מודע למחלתו והוא עומד על כך שאינו חולה ושכל תחושותיו נכונות.

סכיזופרניה, מעבר לפסיכוזה

תוחלת חיים - סכיזופרניה נחשבת להפרעה שגורמת לנכות לא קלה. מלבד הנכות התיפקודית, אנשים הסובלים מסכיזופרניה חיים פחות שנים מאשר אנשים בריאים. הסיבות לכך שהלוקים בסכיזופרניה חיים פחות שנים, אינן ברורות והסברה היא שהמדובר בהזנחה עצמית והזנחת צרכים רפואיים שלהם.

השלכות חברתיות - ההשלכות על התא המשפחתי כאשר בן משפחה לוקה בסכיזופרניה יכולות להיות משמעותיות בגלל עירעור התא המשפחתי. לא פעם משפחות אלו זקוקות לעזרה והדרכה בהתמודדות עם המצב החדש.

אובדנות - כ 50% מכלל האנשים הסובלים מסכיזופרניה מנסים להתאבד וחלק אף מצליח.

מגורים - חלק מהאנשים הסובלים מסכיזופרניה, כחלק ממחלתם, אינן יכולים לדאוג לעצמם והם מוצאים עצמם לא פעם מתגוררים ברחוב.

שימוש בסמים ואלכוהול - אנשים הסובלים מסכיזופרניה נוטים יותר להשתמש בסמים ובאלכוהול, כנראה כדרך לטיפול עצמי, להפחית חרדות.

סכיזופרניה  - טיפול

סכיזופרניה פוגעת במישורי חיים שונים ומגוונים ומשום כך טיפול בסכיזופרניה צריך להיות רב מקצועי.

טיפול פסיכאטרי

הטיפול בתסמינים חיוביים, פסיכוזה, הוא תרופתי. התכשירים המשמשים לטיפול בפסיכוזה הם תרופות נוגדות פסיכוזה כגון ריספרדל וזיפרקסה. התרופות יעילות מאוד ומצליחות לשלוט בכ 2 שלישים מכלל המקרים של פסיכוזה. כשתרופה אחת אינה יעילה דיה, פסיכיאטר יכול להשתמש בתכשיר אחר, שיכול לעזור גם אם הראשון לא עזר.

הטיפול בתסמינים שליליים קצת יתר בעייתי אולם מחקרים מראים שתכשירים הפועלים על מנגנונים שמערביםמחומר בשם גלוטמאט יכולים להיות יעילים נגד תסמינים אלו של חסר ובעיקר של חוסר במוטיבציה.

למרות ניסיונות מחקר רבים וממושכים, טרם נמצאה התרופה המושלמת שתטפל בכל האנשים הסובלים מסכיזופרניה ובכל התסמינים של סכיזופרניה:פסיכוזה, סימנים שליליים והפגיעה הקוגניטיבית.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי ע"י פסיכולוג ,פסיכותרפיסט או פסיכיאטרים מוכח כיעיל במסגרת טיפול משפחתי על מנת לספק הדרכה. טיפול משפחתי יכול להפחית את מספר האישפוזים של אנשים הסובלים מסכיזופרניה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל לשיפור פעולות יומיות של דאגה להגיינה עצמית והתנהלות ביום יום ודאגה לצרכים כלליים.

שיקום

אנשים הסובלים מסכיזופרניה זקוקים להליך שיקום ארוך ממושך ויסודי בתחומי חיים שונים החל משיקום תעסוקתי, דרך שיקום חברתי ועד לשיקום רפואי ומגורים. בישראל, אלו הסובלים מנכות נפשית, כולל אלו הסובלים מסכיזופרניה, זכאים למגוון הטבות הנכללות ב"סל שיקום". לשם קבלת הטבות אלו על האדם הסובל מסכיזופרניה לפנות לועדת סל שיקום האיזורית שאליה הוא משתייך, דרך עובדת סוציאלית.

מעבר לעמוד הפוסטים לחץ:

פסיכיאטר