From the monthly archives:
תרופות כגון אפקסור , ממשפחת SNRI , בעלות מרכיב פעילות של נוראדרנלין גורמות לעליית משקל בשכיחות פחות גבוהה מאשר תרופות אחרות.
אין הדבר אומר שלא עולים במשקל בכלל אלא שבאופן ממוצע הסיכוי לעליית משקל היא יחסית נמוכה.
עליית משקל אינה תלויה בדרך כלל במינון התרופה אלא בנטייה הטבעית של האדם.
הטיפול במצבים כאלו צריך להיות בעמידה על אורח חיים ברייא שכולל פעילות גופנית, תפריט מאוזן ועמידה בשעות מנוחה מיטביות מכיוון שלא פעם הגוף מתרגם תחושת עייפות לתחושת רעב.
{ 4 comments }
לא מזמן נשאלחתי את השאלה הזו באחד הפורומים שאני כותב בו: פורום סטארמד.
אפקסור ושאר תרופות ממשפחת SNRI אינן יותר יעילות עבור OCD מאשר תרופות ממשפחת SSRI.
אפקסור נמצא מעט יעיל יותר עבור דיכאון מאשר תרופות אחרות ממשפחת SSRI אולם לא נמצא לו כל יתרון על פני תרופות אלו עבור OCD.
מחקרים מראים שטיפול עבור הפרעה טורדנית כפייתית מגיב למרכיב הסרוטונין שבתרופה ולא למרכיב הנוראדרנלין.
תרופות נוספות ממשפחת SNRI שנמצאות בשוק בישראל הן IXEL, CYMBALTA (איקסל) - גם לתרופות אלו אין יתרון על פני SSRI.
ד"ר חיים שם דוד,פסיכיאטר מומחה
{ 4 comments }
מחקרים רבים מספור הוכיחו שטיפול תרופתי פסיכיאטרי משפר את איכות החיים של אנשים הסובלים מדיכאון ומשפר את איכות חיי בני המשפחה. טיפול פסיכיאטרי במקרה זה אינו שונה מכל טיפול אחר רפואי. אנשים לא אוהבים לקחת טיפול תרופתי ולא משנה אם הוא נרשם על ידי רופא משפחה או פסיכיאטר.
תופעות לוואי הן רק אחת הסיבות הגורמות לאנשים להפסיק את הטיפול התרופתי בטרם עת. בין התופעות לוואי הנפוצות אנו יכולים למנות את התופעות לוואי של מערכת העיכול ובעיקר בחילות וכאבי בטן. רוב תופעות הלוואי חולפות לאחר פרק זמן קצר. יוצאים מן הכלל הן תופעות לוואי מיניות. בניגוד לתועות לוואי אחרות, תופעות לוואי מיניות באות לידי ביטוי לאחר שיפור מסויים במצב הרוח. בזמן הדיכאון עצמו לא כל כך חושבים על יחסי מין והפעילות המינית אינה במיטבה. תופעות לוואי מיניות באות לידי ביטוי וגורמות למצוקה בעיקר בשלבים שבהם הטיפול הפסיכיאטרי מתחיל לעבוד.
{ 19 comments }
בולמיה היא אחת מהפרעות האכילה השכיחות יותר.
הציבור מכיר את ההפרעה הזו כהתקפי אכילה והתקפי הקאה אולם אין זה בהכרח כך.
בולמיה היא הפרעה שהמאפיין שלה הוא התנהגות חוזרת מספר פעמים בשבוע של התקפי אכילה שמכילה כמות אוכל גדולה יותר מזו הנהוגה על ידי אנשים בדרך כלל. לאחר האכילה ישנה התנהגות מפצה שמטרתה לפצות על האפשרות לעלות במשקל - הקאה,פעילות גופנית או שימוש במשלשלים.
כלל חשוב הוא - אין ירידת משקל דרמטית.
הטיפול המועדף עבור בולמיה הוא טיפול משולב: טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר ולפעמים אפשר להעזר בטיפול היפנוזה.
{ 1 comment }
לכאורה שני המבנים האחד של פסיכיאטר פרטי, יחיד היושב במרפאתו והמכון פסיכיאטרי שמורכב מפסיכיאטר או פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים בתחום בריאות הנפש, מספקים אותה "סחורה".
היתרונות של מכון נעוצות במגוון של אנשי מקצוע וברבגוניותם:
{ 0 comments }
פיברומיאלגיה היא מחלת כאבים כרונית שאינה מוגבלת לתחושת כאב בלבד. יחד עם הכאבים ניתן למצוא אצל אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה תסמינים נוספים גופניים: עייפות ותשישות שלא ניתנת לפתרון ע"י שינה. כאבי בטן,כאבי ראש,נדודי שינה ועוד. גם מבחינת התסמינים הנפשיים והרגשיים - ניתן למצוא בעיות רבות ובעיקר דיכאון וחרדה.
הטיפול המועדף:
הטיפול המועדף לטיפול באנשים הסובלים מפיברומיאלגיה מתחלק לפי התסמינים השונים:
{ 0 comments }
מתוך מאמר שפורסם ב-Clinical neuropharmacology
כיוון חדש לטיפול פסיכיאטרי נוסף, עוד כלי אפשרי בתיק התרופות של פסיכיאטר:
החומר המדובר אינו צמח אחד אלא תערובת של 7 צמחים מיובשים. עד היום התערובת הוכחה כיעילה במקרים מסויימים של מחלת אלצהיימר ובעבור הפרעת אישיות גבולית. מחקר "פתוח" שנערך ביפן בהשתתפות 34 משתתפים הסובלים מסכיזופרניה, לעומת קבוצה אחרת של 25 אנשים הסובלים מסכיזופרניה התגלה שאלו שלקחו את החומר המדובר מצבם הכללי השתפר. השיפור היה מבחינת תסמינים חיוביים (פסיכוזה) ומבחינת סימנים שליליים (חוסר מוטיבציה והבעת פנים קפואה). יחד עם זאת, היעילות לא באה על חשבון תופעות לוואי אופייניות של נוגדי פסיכוזה.
{ 0 comments }
דיכאון יכולה להיות בעיה מאוד חמורה לאיכות החיים של המדוכא או בני משפחתו. הפגיעה באיכות החיים אינה מוגבלת אך ורק לזמן שבו האדם היה מדוכא.
פסיכיאטר אמור לקחת בחשבון את הצורך להגיע לרמיסייה מלאה (נסיגה מלאה של התסמינים) על מנת לשפר את איכות החיים בהמשך ולמנוע מהמצב להפוך לדיכאון כרוני.
האפשרויות העומדות בפני הפסיכיאטר מטפל הן:
{ 0 comments }
השאלה לגבי מי יוכל לטפל "בי" יותר טוב פסיכיאטר או פסיכיאטרית, דומה לשאלה, אני חושב, גניקולוג או גניקולוגית. משום מה נשים שואלות את השאלות הללו יותר מאשר גברים (בעניין הגניקולוג/ית, זה די ברור למה). מדוע בעניין מינו של פסיכיאטר ועם פסיכולוג זה משנה כל כך?
עד היום, לאחר אלפי שעות טיפול כזה או אחר עם מתרפאים במסגרות שונות של טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, עם נשים וגברים כאחד,אני יכול להעיד שהשאלה עולה בעיקר אצל נשים (למה "בעיקר" כי טרם נתקלתי בהעלאת התהייה הזו אצל גברים.
{ 0 comments }
לכאורה, השאלה בעלת ניגודיות פנימית אך לא כך הוא. אדם שהולך אל פסיכיאטר במטרה להקלה על מצוקה נפשית מצליח,ברוב המקרים להתגבר על קשיים מרובים בדרך: סטיגמה,פחדים מהפסיכיאטר,פחדים מירידת ערך עצמי ועוד. האדם שמחפש טיפול פסיכיאטרי חושב לא רק האם הוא אמור ללכת לטיפול ויעוץ אצל פסיכיאטר אלא לאן ילך. לפי מה בוחר אדם את הפסיכיאטר שאליו יפנה? התהליך סבוך וכולל בתוכו מגוון שיקולים החל מהשיקול של הפסיכיאטר הכי טוב,הפסיכיאטר הכי ידוע והפסיכיאטר הכי זמין.
לאחר שהמטופל עבר את השלב הראשון - ולא פעם בזכות משפחתו, עליו להחליט האם הוא מוכן לקבל את חוות דעתו של הפסיכיאטר. האם הוא יקח את הטיפול הפסיכיאטרי - תרופה אשר פסיכיאטר ירשום לו …או לא.
{ 0 comments }
