למה לא ללכת אל פסיכיאטר

8 באוגוסט 2010

in טיפול פסיכיאטרי

התלבטות - למה ללכת או לא ללכת אל פסיכיאטר

זה לא חדש שאנשים אינם אוהבים ללכת לרופאים. יותר משאנשים לא אוהבים להיות חולים הם לא אוהבים ללכת אל רופאים. לא בגלל הריחות שיש בקופת חולים (תרופות וחומרי חיטוי) אלא בגלל ההרגשה שהם נזקקים לעזרתו של מישהו אחר. אין זה מפליא שאנשים עוד אוהבים פחות מכך ללכת אל פסיכיאטר. מה התירוצים או הסיבות שהם מספקים להמנעות הזו?

אין תורים - לכאורה זו הסיבה השכיחה ביותר למה לא ללכת אל פסיכיאטר אבל מניסיון- זו לא הסיבה האמיתית או הנפוצה ביותר בשטח. הפסיכיאטריה אינה שירות רפואי ציבורי זמין, לצערנו.מעטות קופות החולים המאפשרות למבוטחיה לקבל יעוץ פסיכיאטרי זמין ונוח ובדר"כ הוא אינו זמין כמו דיסיפלינות אחרות רפואיות. יותר קל לקבל תור אל נוירוכירורג מאשר אל פסיכיאטר.

more

{ 0 comments }

פסיכיאטר בחיפה-הכרזה על הרחבת הפעילות

20 ביוני 2010

in כללי

לא רק באיזור המרכז - הרחבת פעילות איבחון וטיפול לאיזור הצפון

בשנים אלו שאני פעיל כפסיכיאטר מומחה, הגיעו מטופלים מכל רחבי הארץ. יחד עם זאת אנשים רבים שהיו זקוקים לאיבחון וטייפול מקצועיים נאלצו לוותר על האפשרות הזו, נאלצו לוותר על הפנייה אל פסיכיאטר שהם היו רוצים להגיע אליו בשל המרחק מביתם.

היו אנשים רבים שפנו אלי דרך הטלפון או במייל בשאלות שונות ואחת השאלות הייתה האם טיפול שכזה שמרפאתי מציעה יכול להתבצע גם באיזור הצפון והאם אוכל להפנות אותם למטפל שאני סומך עליו באיזור הצפון. מכיוון שעיקר הפעילות שלי הינה, בכל זאת, באיזור המרכז, נאלצתי פעמים רבות להשיב פניהם ריקם.

more

{ 0 comments }

אישפוז פסיכיאטרי-מתי אישפוז בית?

5 ביוני 2010

in טיפול פסיכיאטרי

אישפוז פסיכיאטרי- לא תמיד חובה

כפסיכיאטר שעובד בחדר מיון פסיכיאטרי אני מודע לרגשות של אנשים שבאים לקבל עזרה ובעיקר למצוקותיהם ומצוקות בני המשפחה. לכאורה לאחר שניתנה אבחנה (שהיא ראשונית), מגיעה השאלה המשמעותית ביותר והיא- "אז מה עושים?" מה הטיפול ובאיזה מסגרת כדאי שאותו טיפול ינתן?

ככלל, כאשר מחליטים שיש בעיה המצריכה טיפול פסיכיאטרי, עומדות בפנינו 2 פעולות שונות הקשורות זו לזו. הראשונה היא- האם הטיפול הכרחי ואם כן באיזו מסגרת? האם מסגרת ביתית של טיפול מרפאתי או שמא, חייבים אישפוז פסיכיאטרי. ובמידה ומחליטים שצריך אישפוז פסיכיאטרי- האם במסגרת פתוחה או סגורה?

more

{ 0 comments }

ציפרלקס,סרוקסט ולוסטראל-תוך כמה זמן ההשפעה?

30.03.2010

אז תוך כמה זמן משפיעה התרופה נגד דיכאון?

כולנו רוצים את הנעל הטובה ביותר, שהפיצה תגיע מוקדם יותר ושהבלון שלנו יהיה האדום יותר. כל אלו שהולכים אל פסיכיאטר, אינם שונים מאלו שמזמינים פיצה דרך הטלפון, הם רוצים את הטיפול היעיל ביותר, הנוח ביותר והמהיר ביותר.

אנשים שפוניםא ל ספיכיאטרים חשים במצוקה והם ובני משפחותיהם מעוניינים שהמצוקה תחלוף מהר ורצוי שאתמול והיה עדיף, כמובן, שהיא לא הייתה מתרחשת והיתה נמחקת מהזיכרון הקולקטיבי של החולה ובני המשפחה ושאר הקרובסים שלו. אבל מה לעשות והמציאות בדרך כלל אחרת?! אז השלב הראשון של ההודאה שיש לנו בעיה נפשית או מצוקה רגשית כפתיחת הדרך לקראת ההחלמה כבר נעשה ועכשיו נותר להתחיל בטיפול.

more

Read the full article →

סכיזופרניה-המשמעות של עיסוק

29.03.2010

מה המשמעות של סדר יום מלא עבור אנשים הסובלים מסכיזופרניה?

לא מזמן מישהו העלה בפני שאלה בעמוד של סכיזופרניה ובעצם שאלתו הייתה , מה הסיכוי שהמחשבות שווא שלו- הפחדים מאנשים אחרים ישארו לאחר שהן קיימות כבר 5 שנים. והמשך השאלה הייתה לגבי תסמינים שלילים.

לצערי (בעצם לצערנו, הפסיכיאטרים), הטיפול בסכיזופרניה העשרות שנים אחרונות עבר משיפור היעילות להגברת הנוחות של הטיפול. המשמעות היא שהתכשירים החדשים ככל הנראה לא יותר יעילים מהתכשירים מהדור הישן אלא יותר נוחים מבחינת תופעות לוואי של מערכת השיריים והתנועה. התרופות היום פחות גורמות להפרעות תנועה, פחות גורמות לרעד והשיפור הזה בהחלט משפר איכות חיים.

more

Read the full article →

יתרונות טיפול בהיפנוזה עבור הפרעות חרדה

18.02.2010

האם שווה לעשות מאמץ וללכת לטיפול בעזרת היפנוזה?

חרדה היא תחושה לא נעימה. רבים הסובלים מחרדה מרגישים שחייהם מתפספסים, שהם נמצאים בתוך מצב בלתי אפשרי ושהחיים שאמורים להיות נעימים ונחמדים חולפים לנגד עיניהם ובמקומם הם חיים בתוך מציאות אכזרית בלתי ניתנת לנשיאה.לא משנה אם החרדה שאנשים סובלים ממנה נקרת הפרעת בעת (הפרעת פאניקה) או שהיא נקראת GAD, או אולי הפרעה טורדנית כפייתית (השמות מוכרים לרבים , הרבה יותר מאשר בעבר),זה ממש לא נעים.

רבים הסובלים מחרדה מעוניינים שהתחושות הלא נעימות הללו יעברו, שמישהו יצליח לעזור להם לשלוט במחשבות הלא הגיוניות או שיאפשר להם לעבור את מפתן דלתם לפעילות הרגילה שהיו רגילים לעשותה בעניין שבשגרה מדי יום.

more

Read the full article →

כמה זמן לוקח לערוך חוות דעת פסיכיאטרית?

15.02.2010

חוות דעת פסיכיאטרית כאן ועכשיו ומייד

אנחנו רגילים לקבל הכל מייד ומהר. פעם מהירות הגלישה הייתה נמדדת ב KB היום במגה ועוד כמה זמן, ממש לא הרבה ב GB. פעם להכין המבורגר לקח ממש זמן היום זה "אוכל מהיר" (אבל לא בריא). אנחנו רגילים לקבל הכל מהר ומייד וחלק מהדרישה היא מרוב עצלות.

הדבר לא פוסח על תחום רפואת הנפש ופסיכיאטריה בפרט. היום רוצים טיפול יעיל, ללא תופעות לוואי ושיעזור מייד. רצוי אתמול. מה לעשות ואין טיפול כזה. גם האמצעים הטיפוליים היעילים ביותר הנמצאים בידינו יוכלו לעזור רק לאחר מספר שבועות של טיפול ובכל מינון אחר- צריך לחכות! אין ברירה.

more

Read the full article →

חוות דעת פסיכיאטרית או סתם בדיקה?

15.02.2010

חוות דעת פסיכיאטרית היא יותר מבדיקה "סתם"

באחד הפורומים שם אני פעיל כמומחה, עלתה שאלה לגבי המשמעות של אבחון פסיכיאטרי וחוות דעת פסיכיאטרית. השאלה שהייתה שם נשאלה בסגנון- ואני לא ממש בטוח שזה הציטוט המדוייק. שהפסיכיאטר נתן לנבדק חצי עמוד עם התוצאות של הבדיקה . השאלה שעלתה לפני הייתה האם זה בסדר שהאבחון והדו"ח כולו זה רק חצי עמוד.

באופן כללי, חצי עמוד יכול להכיל את כל מה שרוצים להגיד מבחינת מצב פסיכיאטרי. נכון שזה לא יהיה "מקיף" ולא יהיו את כל הפרטים אבל בהחלט אפשר לדעת מה המצב הנפשי, מה ההמלצות ומה הפרוגנוזה.

more

Read the full article →

אתרי אינטרנט מעוצבים ליצירת חרדה?

02.02.2010

אינפלציית המידע בעידן המודרני- כיצד לגרום לאנשים להמשיך לקרוא

יש כאלו שאומרים שהמידע באינטרנט מכפיל את עצמו כל חצי שנה. לדעתי זה לא נכון. האינטרנט מספק נגישות למידע קיים אולם ברובו אינו איכותי. אתרים רבים ממחזרים מידע קיים ומשכתבים כתבות ומאמרים אחרים.

מה הדבר שגורם לקורא להמשיך בקריאה?

אנשים שקוראים באינטרנט דומים במידה רבה לאנשים הקוראים עיתון עם כתבה מאוד ארוכה ומחפשים את העמוד הבא בתור , העמוד המתקדם יותר…סתם מתוך סקרנות. האם זו סקרנות. באינרטנט לעתים קרובות אין הדבר נובע מסקרנות אלא מטעמים אחרים.

more

Read the full article →

סרוקואל- מינון גבוה או מינון נמוך?

10.01.2010

יעילות של תרופה נוגדת פסיכוזה

לא מזמן קראתי תקציר מאמר לגבי יעילות של תרופה נוגדת פסיכוזה מאוד ידועה- סרוקואל. במאמר המדובר בדקו את היעילות של התרופה סרוקואל SEROQUEL כפונקציה של מינון. המאמר הוא מטה אנליזה-ניתוח סטטיסטי של מאמרים אחרים מבחינה סטטיסטית.

פסיכיאטרים כמו אנשי רפאוה אחרים מעדיפים לדעת לקראת מה הם הולכים בטיפול התרופתי. השונות שבה אנשים מגיבים לטיפול תרופתי, נחשבת לגדולה מאוד. למשל, לכל מטפל יש את המטופלים שמגיבים לטיפול נוגד דיכאון בלוסטראל (סרטרלין) במינון 50 מ"ג אבל תמיד יש את אלו שיגיבו ויצאו מהדיכאון רק לאחר שמעלים את המינון ל 100 מ"ג או אפילו ל 200 מ"ג. למרות הניסיון האישי, היינו רוצים לדעת מעט יותר ובעיקר שנדע מראש מה המינון המועדף שאיתו כדאי להתחיל את הטיפול כדי שלא יקרה מצב אבסורדי שבו נרים ידיים מטיפול ונגדיר אותו כ "לא יעיל" רק בגלל שהוא היה במינון נמוך (אגב, מחקרים מראים שבהפרעות דיכאון כנראה ברוב המקרים אין משמעות להעלאת המינון מעבר לכדור אחד - לפחות במחקרים רבים).

more

Read the full article →

← Previous Entries